המלצות לאביזרי אפייה לאופה המתחיל

הרשימה הבאה עלולה להיראות לכם ארוכה קצת, אבל אל תיבהלו - לא חייבים לרוץ לחנות המתמחה הקרובה ולקנות הכל. אלה ההמלצות שלי למוצרים וכלים שכדאי מאוד שיהיו לכם, אבל גם לי לקח זמן עד שהמטבח הביתי שלי הפך להיות מאובזר בכל אלה. אז אחרי שהצטיידתם במתכון טוב ובמוזה לאפות, זה הציוד שישדרג לכם את הביצועים:

תנור אמין

הכי טוב לקבל המלצות מאופים חובבים שיש להם תנור שהם מרוצים ממנו. קחו בחשבון שאפילו בין תנורים מדגם זהה יש לפעמים הבדלים באיכות (אני קוראת לזה “הפרעות אישיות”), אז קחו את הזמן להכיר את התנור שלכם. תנור חדש הכי טוב לבדוק על עוגה שאתם מכינים באופן קבוע, ולבדוק כמה זמן לוקח לה להיאפות ומהו החום המתאים. וכן, לקוות גם לקצת מזל, כדי “ליפול” על תנור מעולה.

מיקסר

נכון, אפשר בלי. אני אפיתי במרץ מעל לשנה עם מיקסר יד חלש ופשוט בן 20 שנה שקיבלתי מאימי (הוא עדיין עובד, הממזר), והסתדרתי. אבל מרגע שמיקסר המקצועי הראשון נחת אצלי (ותודה לשולה חמותי על המתנה המדהימה!), כל המאפים יצאו הרבה יותר טוב.

יש גם עוגות שממש קשה להצליח בלי מיקסר חזק, למשל עוגות שמרים, כי הבצק הרטוב שלהן דורש לישה ארוכה ללא תוספת קמח, וממש לא נוח ללישה ידנית. זו הרכישה הגדולה אחרי התנור, אבל הכי חשובה לחובבי אפייה רציניים.

משקל דיגיטלי או סט כוסות מידה

משתלם מאוד למדוד במדויק כשאופים. כך מובטחת תוצאה מושלמת ועקבית. במתכונים שלי אני תמיד נותנת את המידות גם במשקל וגם בנפח, כך שאתם רק צריכים לבחור איך נוח לכם למדוד, אבל אל תעשו “בערך”. לא כדאי.

באפייה מדובר ממש בכימייה והיחסים בין החומרים חשובים עד קריטיים להצלחת המאפה. משקל דיגיטלי כדאי לקנות עד 2-3 קילו, ברמת דיוק של גרם. אם בחרתם באופציה הזולה יותר של סט מידות, וודאו שזה סט מידות אוניברסלי, כלומר שגודל כוס הוא 240 עד 250 מ”ל, ולא כוס של קפה שחור או אשל… (קטנות מדי), או ספל קפה (גדול מדי…). כדאי לצרף גם סט מידה לכפות וכפיות (1 כף =15 מ”ל).

מעבד מזון

מעולה להכנת בצק פריך ולטחינת אגוזים ושקדים. כדאי לפנות לו מקום על השיש באופן קבוע (אחרת מתעצלים להוציא אותו… לפחות מנסיוני).

מטרפה

בלון הקצפה ידני, משמש לערבוב נמרץ (טריפה) או הקצפה ידנית של תערובות. כדאי להשקיע במטרפה חזקה עם ידית ארוכה.

מרית - לקקן

יד ימינו של האופה. משמש לערבוב וקיפול תערובות, ולהעברתן מהקערה לתבנית. כדאי להחזיק 3: אחד קטן, אחד גדול עם ידית ארוכה, ואחד רחב במיוחד (נוח לקיפול קצף). הכי טוב - מסיליקון. יש כיום מריות סיליקון שמשמשות גם בערבוב תערובת חמות מאוד.

קלף פלסטיק

עולה פרוטות ושווה זהב. משמש בתור מרית למי שלא פוחד קצת להתלכלך, וגם בתור שפכטל “לייט”.

שפכטל

לחיתוך בצקים במקום סכין, לניקוי/גירוד משטח העבודה לאחר הרידוד. אפשר לקנות בחנויות בניין (אבל רק מנירוסטה אחרת מחליד) או בחנויות המתמחות.

טיימר

אם יש לכם טיימר מובנה בתנור, אין צורך בטיימר חיצוני, אבל חשוב לעשות בו שימוש. גם אם אתם בטוחים שתזכרו להוציא את העוגה בעוד 5 דקות, שיחת טלפון אחת או כל הסחת דעת אחרת, ואכלתם אותה.

מברשת

מסיליקון או משערות סינתטיות/טבעיות. משמשות לשימון תבניות, להברשת מאפים או בצקים (בביצה, בסירופ וכו’). בסיס מברשת השערות נוטה להחליד והשערות נושרות לפעמים,  אז כדאי לחדש אותן מדי פעם או פשוט להשתמש בסיליקון (הכי מומלץ).

כף גלידה קפיצית

חוץ מלהגשת גלידה אני משתמשת בה המון לעיצוב עוגיות אחידות ושמנמנות.

תבניות

מכל הסוגים, הגדלים, הדוגמאות והחומרים. התבניות הבסיסיות הן עגולות, בקוטר 22-26 ס”מ. כדאי שיהיו לפחות 8 רינגים אישיים (למשל להכנת עוגת גבינה אישית, או עוגות מוס אישיות). תבניות פאי (24-28 ס”מ, גם מלבנית ארוכה או מרובעת זה נחמד לפאי קצת שונה), תבניות אינגליש קייק (מתכת או חד פעמיות), כוסות אלומיניום חד פעמיות (מעולה לעוגת שוקולד חמה), תבנית קוגלהוף (זו עם הארובה באמצע), ותבניות סיליקון בצורות שונות - משפחתיות ואישיות.

ככל שיהיו לכם תבניות סיליקון מגוונות יותר, תוכלו להפוך כל עוגה “פושטית” לנסיכה אמיתית. בגלל שכל התבניות תופסות הרבה מקום יקר בארונות המטבח, אני מאחסנת את התבניות שלי בארגז גדול בחדר אחר.

חותכני עוגיות

אביזר מדליק ומלא הומור - אפשר להכין עוגיות בצורת חיות, בצורת אותיות (ולקשט איתן עוגה), בצורת חמסה גדולה (ולקשט ולתת במתנה), בצורת פרח (ואז לתת זר פרחים אכילים במתנה) ועוד ועוד. כדאי להחזיק סט חותכנים עגול בסיסי מנירוסטה (חלק או משונן), וגם כמה חותכנים מצחיקים, מפלסטיק או ממתכת (יש גם כאלה למבוגרים בלבד).

ברנר (מבער)

מעולה להשחמת סוכר לקרמל (על קרם ברולה) אבל גם לחימום תבניות מתכת כדי לשחרר מהן עוגות קפואות. אני עושה איתו עוד משהו קצת סוטה: אם נופלת ונשברת לי ביצה על הרצפה, אני מחממת אותה עם הברנר עד שהיא הופכת לחביתה, ואז מרימה אותה בקלות ומנקה.

מגררת טובה לקליפות הדרים

עם שיניים דקות וחדות (של מיקרופלאן הכי טובה בעיניי) - שהופכת את קליפת הלימון לשערות דקיקות דקיקות. אני מגררת עליה גם אגוז מוסקט. ויש גם זסטר - מעין ידית עם חורים חדים שיוצרים רצועות מקליפת הלימון.

מערוך

אני מעדיפה להשתמש במערוך עץ, אבל יש גם מפלסטיק, משיש , עם ציפוי נון סטיק ועוד. כולם טובים, השתמשו בזה שנוח לכם (מבחינת הצורה, הגובה, האורך, הרוחב וגם המחיר).

ניירות אפייה

כדאי להחזיק “סטוק” של ניירות אפייה במזווה. אין מעצבן מלגלות שצריך להתחיל לשמן את התבניות (או לרוץ לסופר באמצע האפייה) כי נגמר הנייר.

קערות ערבוב

כדאי לקנות בכמה גדלים. אני מעדיפה מנירוסטה כי קערות הזכוכית כבדות לי לעבודה, וקערות הפלסטיק סופחות ריחות ושומן. כדאי לקנות גם קערה אחת ממש ענקית, עדיף מנירוסטה, שתשמש להכנת תערובות כשמכפילים את כמות המתכון או כשמכינים עוגות עם קצף חלבונים - ככל שהקערה גדולה יותר הקיפול יותר נוח.

יש גם קערות נירוסטה עם ריפוד סיליקון בתחתית, ואלה הכי נוחות כי הן לא מחליקות על משטח העבודה ואפשר לערבב ביד אחת.

שקיות זילוף חד פעמיות ופיות זילוף

שקיות זילוף חד”פ הן המצאת הדור - חזקות, יעילות ובעיקר - חד פעמיות. משתמשים וזורקים. אל תשכחו לגזור החוצה את הפייה ולא לזרוק אותה ביחד עם השקית. פיות זילוף כדאי לקנות חלקה ומשוננת, בקוטר 0.8 ס”מ וגם בקוטר 1 ס”מ. אלה הכי שימושיות אצלי במטבח. חוץ מזה כדאי לקנות בתקופת חנוכה פייה מיוחדת להזרקת ריבה.

טיפים להכנת מרנג: בעיות נפוצות בהכנת נשיקות

קצפיות, נשיקות או מרנג. רשימת החומרים קצרצרה וגם הוראות ההכנה פשוטות… מה כבר יכול להשתבש? צוות האתר הזיק לנשיקות מקצף חלבונים וסוכר (מרנג), בארבע דרכים שונות. כך תוודאו שלכם בבית זה לא יקרה.

בעיה מספר 1: גרגירי סוכר שלא הומסו

את הנשיקות הללו הכנו מחלבונים וסוכר שחוממו יחד בקערה מעל סיר עם מים רותחים (“מרנג שוויצרי”). אבל במקרה הזה, לא חיכינו שכל הסוכר יתמוסס לפני שההעברנו את התערובת לקערת המקצף. התוצאה- שני “קישוטים” שנוספו לנשיקות. סוכר שנמס במהלך האפייה יצר שורה של בועיות קרמל צהובות. הנקודות הקטנטנות על פני הנשיקה הן פשוט גרגירי סוכר שלא הומסו.

בעיה מספר 2: חלמון (צהוב) בתערובת החלבונים (השקופה)

אחד השלבים הקריטיים ביותר בהכנת קצף מחלבונים (למרנג או לעוגה) הוא הפרדת הביצים. אם שומן יסתנן לתערובת החלבונים, אפילו בכמות קטנה, יכולת ההקצפה של החלבון תפגע בצורה משמעותית. וחלמון הביצה, כידוע, מכיל לא מעט שומן. את תערובת החלבונים שבתמונה הקצפנו די הרבה זמן. ועדיין, הקצף נותר רך ו”נוזלי” יחסית, והנשיקות שזילפנו ממנו השתטחו על נייר האפייה.

כדי להמנע מהבעיה הזו בבית מומלץ להפריד כל ביצה בנפרד. על ביצים שבהן החלמון לא הופרד מהחלבון בצורה טובה עדיף לוותר, או להפנות אותן למשימה אחרת (כמו סתם חביתה טעימה).

בעיה מספר 3: חום גבוה, אפייה קצרה

מרנג שנאפה זמן קצר, בחום גבוה יחסית (180 מעלות ומעלה) יכול להיות נפלא לקישוט עוגות. ראו למשל את תסרוקות המרנג של פאי הלימונענע. אבל מרנג רך ושחום שכזה הוא לא “נשיקה”. רק אפייה ארוכה, בחום נמוך, תבטיח שהנשיקות ישארו בהירות מבחוץ ויבשות ופריכות מבפנים.

בעיה מספר 4: זמן אפייה קצר מדי

במקרה הזה חום התנור היה תקין. נשיקות המרנג נאפו בלי לאבד את הצבע הלבן וכבר נראו מוכנות לאכילה. למרות שלפי השעון נותר עוד מספיק זמן עד סוף האפייה, החלטנו שלא יזיק לבדוק… אבל כמו במקרה הקודם, פירוק של נשיקה אחת הוביל למסקנה: כדי לאפות נשיקות צריך סבלנות. או לפחות משהו לעשות במהלך זמן האפייה הארוך (אם תמיד רציתם להתחיל לסרוג- זה בדיוק הזמן).

טיפים להכנה של בצק פריך

מסתבר שבצק פריך על בסיס חמאה עושה חיים קשים ללא מעט חובבי אפייה…  אחרי כל התלונות שקיבלנו מגולשים על בעיות בבצק פריך מסוגים שונים, החלטנו להתנכל לו בחזרה.  בתור נקמה, שיחזרנו עבורכם כמה מהשיבושים השכיחים בקלתיות (תחתיות לפאי) ובעוגיות חמאה מגולגלות.  מה גורם לכל תקלה ואיך ניתן להמנע ממנה - בכתבה שלפניכם.

התופעה: קלתית עם תחתית נפוחה במיוחד, שוליים תפוחים ונמוכים

הסיבה: עודף חומרי התפחה

נדיבות יתר בהוספה של אבקת אפייה, או שימוש בקמח תופח במקום קמח רגיל, משפיעים לרעה על צורת הקלתית. בסיס הפאי העשיר באבקת אפייה שבדוגמה משמאל, תפח כל כך שכבר כמעט לא נשאר בתוכו מקום למלית.

כדי להמנע מהבעיה, מקפידים (כמו תמיד) על מדידת רכיבים בכלי מדידה מדוייקים ועל שימוש בקמח מתאים. אם במתכון לא מופיעים כלל חומרי התפחה- כנראה שאין צורך בהם.

התופעה: שולי הקלתית צנחו באפייה

הסיבה: התנור לא חומם מראש

חום תנור מתאים הוא עניין חשוב מאוד באפייה של קלתיות ועוגיות חמאה. מכה של חום גבוה מדי- עלולה להמיס את החמאה עם הכניסה לתנור. חום נמוך מדי- עשוי לרכך את החמאה עוד לפני שהמאפה מתחיל להאפות. בשני המקרים הצורה הכללית תיפגע.

הקלתית שמימין נאפתה בתנור שכוון לחום הנכון, אבל לא חומם מראש. עד שהתנור הגיע לטמפרטורה הנכונה, החמאה שבבצק התרככה והשוליים הספיקו לצנוח…

כדי להמנע מהבעיה מחממים את התנור לחום המתאים מראש. אם זמן האפייה ארוך משמעותית מהנדרש, או אם המאפה משחים מהר מדי, יתכן שיש בעיה בטרמוסטט.

התופעה: בועה בבסיס הקלתית

הסיבה: הקלתית לא חוררה ולא קוררה לפני האפייה

במקרה הזה החלטנו להתעלם משני טיפים חשובים בהכנה של קלתית- חירור הבסיס וקירור במקפיא לפני האפייה. התוצאה-במקום להשאר צמודה לתבנית, שכבת הבצק הדקה בעבעבה והתעוותה.

כדי להמנע מהבעיה, רצוי לאמץ לפחות כמה מהטיפים הבאים לאפייה של פאי:

  • חירור הבסיס במזלג (כך אוויר חם לא יקלע בין תחתית התבנית לבצק)
  • הקפאה של הבסיס (מצמצמת מאוד גם בעיות שנובעות מסיבות אחרות)
  • שימוש במשקולת- גולות מתכת מיוחדות שקונים בחנויות מתמחות, או סתם קטניות יבשות, שבהן אפשר להשתמש יותר מפעם אחת (המשקולת מצמידה את הבסיס ואת הדפנות לתבנית וכך מצמצמת תפיחה ום צניחה של השוליים).

התופעה: בצק “פריך” שאינו פריך

הסיבה: עיבוד יתר

לא סתם מציינים מתכוני הבצק הפריך למיניהם שחשוב לעבד את הרכיבים עד איחוד לבצק (ולא יותר). לישה עודפת של הבצק עלולה להוביל למאפה מאכזב במרקמו, קשה ולא מעודן. בפאי, הבעיה עשויה להתבטא גם בצניחה של השוליים.

אגב, כרגיל, גם אפיית יתר ועודף קמח לא מיטיבים עם המרקם. כדי להמנע מהבעיה מקפידים במיוחד על ההוראה “לעבד רק עד קבלת בצק אחיד” ולא לשים מעבר לנדרש.

התופעה: עוגיות שהתשטחו בתנור, מלית זולגת ומבעבעת

הסיבה: מלית נוזלית מדי.

אם גלילת העוגיות מלאת הריבה שלכם השתטחה, אל תרגישו אשמים. זה לא אתם, זו הריבה. ריבה וממרחים נוזליים אחרים נוטים להשפיע לרעה על צורת העוגיות.

מגולגלות עם ריבה תמיד יראו פחות טוב בהשוואה לאלו שמולאו בממרחים סמיכים. אפשר לצמצם את התופעה אם משתמשים בריבה צמיגית יחסית ומוסיפים לה אגוזים קצוצים או פירורי ביסקוויטים להסמכה. ואפשר גם להתנחם בידיעה שכשהעוגיות כל כך טעימות יסלחו לכם על הצורה…

התופעה: עוגיות שתפחו והשתטחו

הסיבה: עודף חומרי התפחה

חזרנו שוב לאבקת האפייה. בעוגיות שמעוצבות באופן חופשי, על גבי תבנית התנור, תוספת מוגזמת של חומרי התפחה תתבטא בהתרחבות והשתטחות של העוגיות. לעתים הדבר ילווה בסדקים ובמקרים חריגים (כשבאמת נסחפים עם התוספת) גם בטעם לוואי מריר. די להמנע מהבעיה מקפידים שלא להוסיף חומרי התפחה מעבר למצויין במתכון (ראו גם סעיף 1).

התופעה: “תפר” שנפתח (בעוגיות מגולגלות למשל)

הסיבה: הגלילה לא הונחה על קו החיבור.

כשמניחים את הרולדה על התבנית, חשוב להקפיד שהתפר שבו נפגשים שולי הרולדה והגלילה יופנה כלפי מטה, צמוד לתבנית. אחרת, סביר להניח שהחיבור יפתח בעת האפייה, הגלילה תתרווח לצדדים והמלית תחשף. התוצאה עדיין טעימה, אבל קצת פחות מסודרת,

כדי להמנע מהבעיה, פשוט ממקמים את הרולדות כשקו החיבור מונח על גבי התבנית.

טיפים להכנת עוגות בחושות מושלמות

תקלות בעוגה בחושה הן מתסכלות במיוחד. כשהמתכון נראה פשוט, כשאצל חברים אותה עוגה יוצאת מצויין, כשנדמה שעבדנו לפי ההוראות- כמעט לא הוגן שמשהו ישתבש. ובכל זאת, כפי שנדגים מיד, אפשר בהחלט להרוס גם עוגות בחושות. לפניכם הבעיות המפורסמות ביותר- והסברים פשוטים שיעזרו לכם להמנע מהן.

התופעה: בליטה במרכז העוגה, סדקים עמוקים

הסיבה: חום תנור גבוה מדי

כשחום התנור גבוה, פני העוגה נאפים מהר בעוד פנים העוגה ממשך לתפוח. התוצאה היא “מראה של הר געש”- המרכז הנוזלי ממשיך לתפוח ופורץ את הקרום החיצוני של העוגה שכבר הספיק להתקשות. אם מוציאים את העוגה מהתנור לפני סיום האפייה המרכז ישקע שוב (ראו סעיף 3). אם מחכים שקיסם שננעץ יוצא יבש או עם פירורים יבשים- המרכז ישאר גבוה (וסדוק) גם אחרי האפייה.

במידה והתופעה חוזרת על עצמה בעוגות שונות, יתכן שיש בעיה בטרמוסטט. של התנור במקרה הזה, מד טמפרטורה פנימי יכול לעזור.

התופעה: עוגה נוזלת בתנור

הסיבה: עוף חומרי התפחה ו/או מילוי יתר של התבנית

אף אחד לא אוהב להרגיש קמצן, אבל גם נדיבות יתר יכולה ליצור בעיות. תוספת של יותר מדי חומרי התפחה- בשל מדידה לא נכונה של אבקת אפייה, או בשל שימוש בקמח תופח במקום בקמח רגיל- עשויה לגרום לבלילת העוגה לטפטף. התוצאה היא מראה לא ממש אסתטי של העוגה ושלולית של חומר מבוזבז שמלכלכת את תבנית התנור סביבה במקרה הטוב, או במקרה הפחות טוב- את תחתית התנור. גם הריח השרוף שמתלווה לעניין לא תורם להנאה.

תפיחה מוגזמת וטיפטופי בלילה יכולים להגרם גם ממילוי נדיב מדי של התבנית, שלא מותיר מרווח מספיק לתפיחה. מהסיבה הזו מומלץ שלא למלא תבנית מעבר לגובה המצויין במתכון ובכל מקרה, להשאיר בתבנית מעט מקום ריק.

התופעה: שקע במרכז העוגה

הסיבה: אפייה לא מספיקה

עוגה שיוצאת מהתנור לפני שאפייתה מסתיימת והפנים שלה עדיין רטוב ובלתי יציב נוטה הרבה פעמים “לקרוס” פנימה ולשקוע בחלקים שאינם אפויים לגמרי (לרוב, במרכז העוגה). גודל השקע שנוצר יכול להשתנות מאוד, בהתאם לשלב שבו נפרדה העוגה מהתנור.

זו, אגב, לא תמיד בעיה. בעוגות שאישיות חמות שבהן חשוב לשמור על מרכז עוגה רך ונוזלי- שקע חינני הוא חלק מהלוק. אם העוגה עלתה מאוד וצנחה כולה, בלי ליצור שקע נקודתי- הבעיה היא כנראה דווקא בעודף של חומרי התפחה.

התופעה: גושים בעוגה בעלי מרקם שונה (ולפעמים גם צבע שונה)

הסיבה: בעיות שונות באיחוד החומרים

קרה לכם שהתכוונתם להכין עוגה בחושה נקיה מתוספות, אבל כשפרסתם חתיכה נתקלתם במרקם מעניין או בנקודות של צבע שונה? למעשה, את הבעיה הזו אפשר לזהות עוד לפני שהעוגה נכנסת לתנור- היא נוצרת בשלב עיבוד הבלילה.

בין ההפתעות הנפוצות אפשר להזכיר גושי קמח (גושים לבנים, מתפוררים), גושי קקאו בעוגות שוקולד (גושים חומים, מתפוררים), גושי חמאה או מרגרינה (גושים לבנים, שמנוניים) וחתיכות קרושות של ביצים  (גושים צהובים).

כדי למנוע תקלות באיחוד החומרים, חשוב להצמד להוראות המתכון ולנפות אבקות (כמו קמח וקקאו) לפני השימוש. ועוד שני טיפים חשובים: א. במתכונים שהם נדרשת הקצפה של חמאה וסוכר- יש להשתמש בחמאה רכה (לא מומסת ונוזלית) שאותה מקציפים דקה לפני הוספת הביצים. ב. כשמצויין להוסיף את הביצים בזו אחר זו (ולא בבת אחת), כדאי להקפיד על העניין- אחרת הבלילה עלולה להתפרק בעיבוד.

התופעה: תוספות שוקעות לתחתית

סיבות: בלילה לא מתאימה לתוספות ו/או חום תנור נמוך מדי ו/או מילוי כבד מדי ו/או עיבוד לא נכון

לא כל בלילה של עוגה יכולה לתמוך בתוספות, בלי שישקעו בה- יש עוגות שפשוט לא מיועדות לעניין. אבל גם בלילה של מתכון מתאים יכולה להתקשות במשימה, אם חום התנור נמוך מדי (מה שעשוי לקרות, למשל, כשלא מחממים את התנור לפני תחילת האפייה, או כאשר קיימת בעיה בטרמוסטט).

מילוי כבד מדי (קוביות פרי גדולות מדי, שכבה עבה מדי של מילוי וכו’) הוא סיבה  אפשרית נוספת לתקלה. לבסוף, בעיות שונות באיחוד החומרים משפיעות על מידת השקיעה של התוספות (טיפים למניעה של בעיות כאלה תוכלו למצוא בסעיף הקודם).

המדריך להקפאת עוגות

כל מי שבא אליי תמיד מצפה למשהו מתוק. אם אני מוזמנת לאירוע חברתי - גם אז אני תמיד “חייבת” להביא איתי קינוח. אבל, לא תמיד יש לי זמן להכין משהו ולפעמים יש לי ימים שאני לא יוצאת מהמטבח כל היום - ואין לי תמיד למי לתת את כל מה שיוצא מהתנור. הפתרון שלי - להקפיא! ככה תמיד יש לי משהו מתוק להגיש או לקחת איתי גם בימים העמוסים ביותר. אז הנה כל הסודות שלי עם הקפאת עוגות.

אילו עוגות אפשר להקפיא ואיך?

קשה לתת תשובה חד משמעית לשאלה מה מותר להקפיא- ישנן עוגות דומות שמגיבות בצורה שונה להקפאה. אבל באופן כללי אפשר לומר שעוגות שוקולד, עוגות בחושות שלא מכילות פרי, עוגות מוס, מרנג (נשיקות) ועוגיות יבשות נשמרות טוב במקפיא וגם ישרדו בהצלחה את תהליך ההפשרה.

לפני הקפאה של עוגות או עוגיות רצוי לעטוף אותן היטב כדי למנוע חדירה של ריחות מהמקפיא. אפשר להשתמש בניילון נצמד, נייר כסף או קופסה אטומה. עוגות אפויות שרק יצאו מהתנור מומלץ לקרר קודם לטמפרטורת החדר, אחרת הן יגרמו לחימום מיותר של המקפיא וגרוע מכך - להווצרות של לחות בתוך האריזה. במקפיא האדים יהפכו לגושי קרח קטנים ובהפשרה לשלוליות מים מרגיזות (שעלולות לקלקל את המאפה המופשר).

מה לא להקפיא?

לא כדאי להקפיא עוגות שמכילות פירות טריים- פירות מופשרים נוטים להיות סמרטוטיים ורטובים.

אם יש ברירה, רצוי גם לא להקפיא לגמרי עוגות גבינה- עוגות גבינה שהוקפאו והופשרו אמנם יהיו יציבות יותר, אבל מרקמן יפגע. פחות בעייתי להקפיא חלקית, עד התייצבות בלבד (ולא לצורך אחסון), עוגות גבינה קרות. בעוגות שמניחים עליהן תוספות כבדות העניין אפילו מומלץ- בתנאי שאחרי הביקור הקצר בפריזר העוגה חוזרת למקרר.

כמה זמן מותר לשמור עוגות בפריזר?

משך האחסון המקסימלי במקפיא ביתי הוא שלושה חודשים. בקונדיטוריות אמנם מחזיקים עוגות קפואות לזמן ממושך בהרבה. אבל אם הפריזר שלכם לא חזק כמו מקפיא מקצועי, אם הוא נפתח כמה פעמים ביום (כדי לבדוק אם הופיע בו ארטיק חדש…) ולפעמים מפוצץ במוצרים, שלושה חודשים הם באמת הגבול העליון.

איך מפשירים עוגות?

עוגות בחושות אפשר להפשיר בטמפרטורת החדר או במקרר, כשהן עדיין עטופות. עוגות אישיות אפשר להעביר מהמקפיא לחימום קצר בתנור או אפילו במיקרוגל. אם התבנית אינה מתאימה למיקרו חשוב להוציא את העוגה ממנה קודם לחימום (למען הסר ספק- אסור לחמם תבנית מתכת במיקרו!).

בעוגות שמתייצבות במקפיא ולאחר מכן חוזרות למקרר (עוגות מוס, עוגות גבינה קרות) פועלים לפי הוראות המתכון. עוגות מוס מומלץ בדרך כלל להגיש כשהן קפואות למחצה- אחרי הפשרה חלקית במקרר או (בימים חמים במיוחד) על השולחן בטמפרטורת החדר.

הקפאה של עוגות לפני אפייה

עוגות מסוימות ניתן לשמור במקפיא כשהן עדיין לא אפויות, ולאפות ישר מהמקפיא.

בשמרים השלב המומלץ להקפאה הוא לאחר התפחה ראשונה ועיצוב (גלגול לרולדה, קליעת חלה וכו’), ולפני התפחה שנייה. כשרוצים לאפות, מוציאים את העוגה הקפואה ומאפשרים לה לתפוח בטמפרטורת החדר. זה יקח קצת יותר זמן מבדרך כלל, אבל יקרה בסוף. לאחר ההתפחה מעבירים לתנור חם ואופים כרגיל. התוצאה היא עוגת שמרים טרייה, שאף אחד לא יוכל לנחש שהעבודה האמיתית הושקעה בה לפני חודש… כשמדובר ברוגלך ומאפים דומים שדורשים התפחה אחת בלבד- מקפיאים אחרי העיצוב (כרגיל) אבל אופים ישירות מהמקפיא, ללא הפשרה והתפחה בטמפרטורת החדר. במקרה הזה מה שיתארך מעט יהיה זמן האפייה.

עוגות נוספות שכיף להקפיא לפני סיום האפייה הן עוגות שוקולד חמות. השיטה, שבה משתמשות לא מעט מסעדות המגישות את הקינוח הזה, היא לאפות באופן חלקי (מחצית מהזמן הדרוש) ואז להעביר להקפאה.

כשרוצים להגיש, מחממים שוב את התנור ומחזירים אליו את העוגות לסיום האפייה. מכיוון שזמן האפייה יכול להשתנות, ופנים נוזלי ושוקולדי הוא עניין של תזמון מדוייק, כדאי לאפות קודם עוגה אישית אחת לניסיון, ורק אחר כך, כשיודעים מהו זמן האפייה הנדרש, להעביר לתנור את יתר העוגות.

אלכוהול סוכר והקפאה

קיימים רכיבים מסוימים ש”מפריעים” להקפאה- מורידים את נקודת הקיפאון של הקינוח (כך שלא יהפוך למוצק בטמפרטורת המקפיא) או משפיעים על אופן ההתגבשות כך שלא יהפוך ל”קרח”. מי שאחסן פעם בקבוק וודקה או רום בפריזר יודע, למשל, שאלכוהול לא קופא כל כך מהר. במקפיא ביתי אלכוהול נקי אמור להשאר במצב נוזלי. הוספה של ליקר אלכוהולי לקינוח קפוא עשויה למתן את ההתמצקות שלו. גם נוכחות של סוכר (סוכר לבן, דבש וסוכר ממקורות אחרים) בקינוח תסייע לו להשאר רך.

התכונות הללו מועילות מאוד כשמדובר בגלידות- ובעיקר בגלידות שמכינים ללא מכונה. המרקם המדהים של גלידת השוקולד הבאה מתבסס בין היתר על הטריק הזה. גם סוכריות החרוסת על מקל שמכילות כמות נכבדת של סוכר וגם אלכוהול, לא יתקשו לאבן אצלכם במקפיא.

הקפאה וטעם

לטמפרטורה שבה מוגש קינוח יש השפעה על מידת המתיקות שלו. עוגת שוקולד תרגיש מתוקה יותר לאחר חימום מאשר בטמפרטורת החדר. מוס קפוא שרק יצא מהפריזר יהיה פחות מתוק מאותו מוס לאחר הפשרה.

אפייה – מתי להפוך מתחביב למקצוע

הרבה אנשים שואלים אותי על ההסבה המקצועית שעברתי - מעולם המחשבים לעולם הקונדיטוריה. האם רק ההנאה מלאפות בבית משכה אותי לעולם הזה או שתמיד ידעתי שאני אגיע להיות קונדיטורית “כשאהיה גדולה” ?

אז ככה - לא ידעתי שאני אהיה קונדיטורית עד שלא הפכתי להיות כזו. אני לא ממש הקונדיטורית הקלאסית שקמה כל בוקר עוד לפני שהבוקר יודע שהגיע הזמן לקום ומתחילה לאפות עד שהלילה מתחיל לנקר מעייפות. אני לא מכינה אלפי פעמים את אותם המתכונים שוב ושוב בדיוק של בית מרקחת שווייצרית. אבל אני מכירה את העבודה הזו גם כי עשיתי אותה לתקופה וגם כי יש לי לא מעט חברים בתחום שמספרים לי חוויות משגרת היום שלהם.

 אז איך ממשיכים?

אחרי שרכשתם ידע בסיסי מה אפשר לעשות עם זה בעצם? אז אופציה אחת היא לחפש קונדיטוריה שאתם אוהבים את מה שהיא מציעה למכירה ולנסות להתקבל בתור סטאז’רים. קחו בחשבון שהשכר (אם בכלל יש כזה) יהיה מאוד נמוך - אבל לרוב כמות הידע שתקבלו שווה את המאמץ.

אופציה אחרת - אם אתם יותר עצמאיים ומאמינים בעצמכם - היא לנסות ולמכור את התוצרת שלכם לבד. יש לא מעט בתי קפה ומסעדות קטנות שישמחו לקנות חלק מהקינוחים שלהם במקום להכין אותם לבד - במיוחד אם הקינוחים הם איכותיים. באופציה הזו - עם הרבה מזל ועבודה נכונה אפשר להרוויח קצת (דגש על הקצת) יותר אבל החיסרון הוא שלא יהיה לכם ממי ללמוד ורוב הלימוד יהיה עצמי (בשיטת הניסוי והטעייה).

איך מתחילים?

אני התחלתי בקורס בן 12 מפגשים שהעביר הקונדיטור הנס ברטלה (הקורס הספציפי הזה כבר לא קיים) שלימד את יסודות הקונדיטוריה. אחרי הקורס ובעקבות העבודה הקודמת שלי בתור מתכנתת, התקבלתי לעבודה בתור מנהלת אתר שעסק באוכל. עם הזמן עברתי ממנהלת טכנית של האתר, לכתיבה של חומרים לאתר ובהמשך לעריכת מתכוני אפייה (בעקבות הידע שקבלתי בקורס).

לאורך כל הזמן הזה המשכתי לאפות בבית ולקרוא המון ספרי אפייה. גם ספרי מתכונים אבל גם כאלו שהסבירו קצת יותר כימייה של אפייה. הקורס הבסיסי והספרים שקראתי נתנו לי את הכלים להיכנס לתוך עולם האפייה לעומק.

היום יש הרבה מקומות שבהם אפשר ללמוד את מקצוע הקונדיטוריה, אז איפה כדי ללמוד? זה כבר תלוי בכם. אני ממליצה לקחת סדנה קצרה או שיעור ניסיון בכמה מקומות ולראות אם שיטת הלימוד מתאימה לכם ואם הסגנון הנלמד מעניין אתכם (יש כמה אסכולות של קונדיטוריה - הצרפתית, הגרמנית , המודרנית ועוד). רק אחרי שמצאתם את מה שמעניין אתכם תרשמו לקורס מעמיק, ארוך ויקר יותר.

והחלק הכי שווה - הטעימות בסוף!

בכל מקרה צריך לזכור שלאפות בבית ולאפות בקונדיטוריה מקצועית זה לא אותו הדבר. יש הרבה קונדיטורים שלא מוכנים לאפות בבית (ולא רק בגלל שהם עובדים 14 שעות ביום במטבח…) ויש גם לא מעט חובבי אפייה שניסו לעבוד בקונדיטוריות וברחו אחרי יום או יומיים. זו עבודה קשה, ארוכה ואינטנסיבית. בדרך כלל בסביבה לחוצה ומלחיצה, אבל אם אוהבים את העבודה (כמו בכל עבודה אחרת) זה יכול להיות הכי כיף בעולם.

איך מכינים חמאה ביתית?

מתכננים להכין סופגניות אבל שכחתם לקנות חמאה?  בסופר השכונתי עוד לא שמעו ש”משבר החמאה” נגמר? כך תכינו חמאה ביתית משמנת מתוקה (וכבונוס, תקבלו גם רוויון ביתי עדין).

העיקרון

שלוש השיטות הבאות מבוססות על עקרון זהה- עיבוד יתר של שמנת מתוקה ייתן לנו חמאה שצפה בריוויון. מה שנותר הוא רק לסנן את החמאה מהרוויון.

שני מיכלי שמנת מתוקה יתנו לנו בערך 200 גרם חמאה. לא חסכוני במיוחד, אבל בתור פתרון חירום זה לא רע.

חשוב לדעת: ככל שאחוזי השומן בשמנת גבוהים יותר - כך נקבל יותר חמאה ופחות רוויון, וגם, אין בעיה להשתמש בשמנת עמידה להכנת החמאה.

שיטת הבקבוק - השיטה הפרימיטיבית

מוזגים שמנת מתוקה לבקבוק ליטר וחצי ריק ונקי. משקשקים ומנערים 3 דקות עד שרואים גרגירי חמאה צפים בנוזל. מסננים (כדאי גם לשטוף את החמאה במים קרים משאריות הנוזל החמצמץ) מניחים על נייר אפייה לייבוש ממי השטיפה ומשתמשים.

שיטת מעבד המזון - השיטה המהירה

מעבדים 2 דקות בערך - עד שהשמנת מתפרקת לגושים+נוזל. מסננים ומשתמשים. להכנת ממרח חמאה רך יותר מחזירים למעבד מזון עם 2 כפות מים קרים ומעבדים עד לקבלת ממרח חמאה חלק. לחמאה מלוחה - מוסיפים מלח לפי הטעם בשלב זה.

שיטת המיקסר - לאט ובטוח

מקציפים הקצפת יתר (כ-10 דקות או יותר) עד שהחמאה הופכת לגרגירים קטנים ובהמשך לגושי חמאה גדולים שצפים בנוזל. מסננים (כדאי לשטוף את החמאה במים קרים משאריות הנוזל החמצמץ). מניחים על נייר אפייה לייבוש ממי השטיפה ומשתמשים.

ומה עושים עם הנוזל?

הנוזל שנותר הוא ה- buttermilk המקורי, זה שבהשראתו פותח הרוויון התעשייתי. זהו למעשה רוויון ביתי עדין, עם טעם פחות חמצמץ. ניתן להשתמש בו כתחליף לשמנת חמוצה או חלב בעוגות בחושות ואפילו לשתות אותו כמו שהוא.

יש לכם את זה בעוד מידות? איך ממירים תבניות בגדלים שונים

יש לכם מתכון נהדר לעוגה גדולה, שאתם מעדיפים להכין דווקא כעוגות אישיות? החלטתם להגדיל כמויות ולאפות בתבנית גדולה עוד יותר? את הטיפים הבאים כדאי לקרוא לפני שעוברים מתבנית לתבנית.

מתי אי אפשר לאפות בתבנית אחרת?

את רוב העוגות הבחושות, עוגות הגבינה האפויות ועוגות הפאי ניתן לאפות בתבניות בגדלים שונים- ממנות אישיות ועד מנות משפחתיות- אחרי שינויים מסויימים בחום וזמן האפייה (ראו בהמשך). בעוגות מוס ועוגות גבינה קרות (ללא אפייה), שאינן דורשות תנור, אפילו לא יהיה צורך בשינויים כאלו.

אבל יש מקרים שבהם לא מומלץ לעשות את המעבר מתבנית אישית לתבנית גדולה: בעיקר כאשר מדובר בעוגות קטנות בעלות מרכז רך מאוד או נוזלי. בגרסה הקטנה שלהן, העוגות הללו קורסות בחינניות בצלחת, אחרי כפית או שתיים. כעוגה גדולה לעומת זאת, המרכז שקוע והתרסקות ברגע החיתוך הופכים אותה למפגע אסתטי… בקיצור, עוגות שוקולד חמות, סופלה חם ועוגות אחרות עם הפתעה רכה- עדיף לאכול לבד (או מקסימום בזוג).

עוגות שכדאי יותר לאפות בתבנית גבוהה הן עוגות טורט. במתכונים לעוגות עם קצף ביצים הקטנת הכמות עלולה להגדיל את הסיכוי לבעיות (קל יותר להקציף חמש ביצים מאשר ביצה אחת).

מה צריך לעשות כשעוברים תבנית?

שינויים בכמות

אם נפח התבנית או התבניות שבמתכון המקורי דומה לנפח התבנית או התבניות החדשות- אין צורך לעשות שינויים בכמות, וההתאמות היחידות יתבצעו בשלב האפייה. כך למשל:

1 תבנית אינגליש =  1 תבנית עגולה בקוטר 20 =  6-8 מאפינס בתבנית שקעים בנפח חצי כוס.

3 תבניות אינגליש = 1 תבנית עגולה בקוטר 26 = תבנית קוגלהוף סטנדרטית (בקוטר 24-26).

אם נפח התבנית שונה, אפשר לבצע התאמה של הכמויות במתכון:

מקוטר 22 לקוטר 24 - להוסיף % 20

מקוטר 22 לקוטר 26 - להוסיף % 40

מקוטר 22 לקוטר 28 - להוסיף % 60

מקוטר 26 לקוטר 24 - להפחית % 15

מקוטר 26 לקוטר 22 - להפחית % 30

מקוטר 28 לקוטר 22 - להפחית % 40

אפשרות נוספת, למי שעובר לתבנית קטנה יותר ולא רוצה להסתבך עם שינוים בכמויות - ממלאים את התבנית הקטנה עד כמה שצריך ובשארית הבלילה משתמשים להכנת מאפינס או עוגה אישית. כך אפשר גם לטעום מהעוגה (הקטנה) וגם להשאיר את העוגה (הגדולה, שהכנתם לאורחים) שלמה….

שינויים בחום התנור ובמשך האפייה

כשעוברים לתבנית גדולה, מומלץ להנמיך את חום התנור ולהאריך את זמן האפייה. אחרת פנים העוגה עלול להוותר לא אפוי בזמן שפני השטח שלה כבר מתחילים להשרף. ולהפך, כשעוברים מתבנית גדולה לקטנה, כדאי להגביר את חום התנור ולקצר את זמן האפייה.

מכיוון שקיימים הבדלים בין תנור לתנור, בכל אפיה של מתכון חדש, ובוודאי כאשר מבצעים שינויים בתבניות- חשוב לעקוב באופן צמוד אחרי האפייה ואם צריך לבצע שינוי בחום התנור, להוציא את העוגה מוקדם יותר מהמצוין במתכון או להשאיר אותה זמן נוסף, להשלמת האפייה.

טיפים נוספים:

  • כשמכינים עוגות פאי בגרסה אישית לרוב אין צורך לאפות את הקלתית אפייה מקדימה.
  • עוגות קטנות מתייבשות מהר יותר, ולכן עדיף להכין אותן בסמוך יותר להגשה (במיוחד כשמדובר במיני מאפינס).
  • שימו לב שגם חומר התבנית יכול להשפיע על משך האפייה- אפייה בתבנית סיליקון תהיה ארוכה יותר בהשוואה לתבנית מתכת זהה בנפח ובצורה. קיים הבדל אפילו בין תבנית כסופה לשחורה (תבנית שחורה מתחממת יותר).

איך מכינים בצק פריך – במעבד מזון, במיקסר ובידיים

רוצים להכין בצק לקלתית (בסיס פאי) או לעוגיות חמאה, אבל המתכון דורש מכשיר שאין לכם בבית? כך תתאימו את שיטת העבודה למעבד מזון, למיקסר או ללישה ידנית.

הכנת בצק פריך במעבד מזון

השיטה הבאה מהירה, יעילה ונוחה, ובסיומה מתקבל בצק קר יחסית. דרך ההכנה פשוטה:

  • משתמשים בחמאה קרה וקשה, חתוכה לקוביות.
  • מתחילים בעיבוד של קוביות החמאה עם כל כמות הקמח והסוכר (או אבקת הסוכר). עובדים בפולסים קצרים, רק עד שנוצרים פירורי בצק.
  • מוסיפים לפירורים את הביצים והנוזלים האחרים במתכון וממשיכים לעבד במספר פולסים קצרים נוספים רק עד שמתקבל גוש של בצק אחיד.

הכנת בצק פריך במיקסר חזק עם וו גיטרה

אם אין לכם מעבד מזון אבל יש לכם מיקסר עם מנוע חזק (בעוצמה 1000 ואט ומעלה), עם “וו גיטרה” או “וו K”, אופן הכנת הבצק משתנה מעט:

  • משתמשים בחמאה רכה (חמאה בטמפרטורת החדר, שאינה מוצקה כמו חמאה מהמקרר אבל גם אינה נוזלית).
  • מתחילים בעיבוד החמאה והסוכר (או אבקת הסוכר) יחד, עד קבלת תערובת קרמית בהירה.
  • מוסיפים לקרם החמאה את הביצים והנוזלים האחרים במתכון, יחד עם חלק מהקמח (רבע עד חצי מהכמות) וממשיכים לעבד עד קבלת עיסה אחידה.
  • מוסיפים את יתרת הקמח ומעבדים רק עד שהבצק אחיד.

 הכנת בצק פריך במיקסר רגיל+ לישה בידיים

שיטת העבודה הקודמת מתאימה, כאמור, למיקסרים חזקים. אם יש לכם מיקסר ידני רגיל הניסיון ללוש בו בצק עלול להזיק לשני המשתתפים (לבצק ולמיקסר…).

אם אתם יודעים שיש לכם מיקסר חלש ולב חלש, או אם אין לכם מיקסר בכלל- דלגו לאפשרות הבאה.

אם אתם בכל זאת נותנים קרדיט למיקסר הקטן שלכם, והקערה שלו נראית גדולה מספיק לעבודה, תוכלו לנסות להעזר בו להקצפת החמאה והסוכר ולהשלים את איחוד הבצק בידיים:

  • משתמשים בחמאה רכה (חמאה בטמפרטורת החדר, שאינה מוצקה כמו חמאה מהמקרר אבל גם אינה נוזלית).
  • מתחילים בהקצפת החמאה והסוכר (או אבקת הסוכר) יחד במיקסר, עד קבלת תערובת קרמית בהירה.
  • מוסיפים לקרם החמאה את הביצים והנוזלים האחרים במתכון, יחד עם חלק קטן מהקמח (רבע מהכמות) וממשיכים לעבד במיקסר רק עד קבלת עיסה אחידה.
  • מוסיפים את יתרת הקמח ומאחדים בידיים לבצק.

הכנת בצק פריך באופן ידני

לישה של בצק פריך ביד נחשבת לפחות מומלצת, כי המגע המתמשך בבצק לא מיטיב איתו. אבל אם עובדים נכון ולא נסחפים לעיבוד ידני ארוך, גם היא מאפשרת לקבל תוצאות מצויינות. אופן ההכנה:

  • משתמשים בחמאה קרה וקשה, חתוכה לקוביות.
  • מפוררים את החמאה בידיים לתוך כמות הקמח והסוכר (או אבקת הסוכר) כולה, עד שנוצרים פירורי בצק.
  • מוסיפים לפירורים את הביצים והנוזלים האחרים במתכון ומאחדים בידיים לבצק.

 טיפים כלליים, שכדאי להקפיד עליהם בכל מקרה

  • נמנעים מעיבוד יתר- מרגע הוספת הקמח לבצק, חשוב להתעסק בו כמה שפחות (לכן תוכלו למצוא במתכונים בכל השיטות הוראות כמו “מעבדים רק עד שמתקבל בצק אחיד”…). לישת מוגזמת תפגע במרקם ובצורת המאפה.
  • מקררים את הבצק- קיבלתם בצק אחיד? עטפו אותו בניילון נצמד ותנו לו לנוח קצת במקרר לפני השלב הבא. הקירור יסייע לחמאה להתייצב מחדש והבצק יהיה דביק פחות ונוח יותר לעבודה.
  • מקפיאים לפני אפייה- לא חובה, אבל מסייע מאוד בשמירה על צורת המאפה. לאחר עיצוב הקלתית או העוגיות, ולפני הכנסתן לתנור החם, רצוי לקרר אותן כמה דקות במקפיא. בימים חמים זה יכול לעשות את ההבדל בין פאי שהשוליים שלו צונחים בתנור לפאי בעל דפנות מושלמות…

איך מעלימים את החמץ מהבית?

מכינים ממנו מאפים מהירים וטעימים. הנה כמה הצעות. בימים רגילים אנחנו אוגרים במזווה כמויות של קמח, שיהיה. הרי לא נרצה לגלות באמצע הכנת עוגה שהקמח בדיוק נגמר. ליתר ביטחון אנחנו גם דואגים שיהיו במקפיא בצק עלים ומלאווח, אותם בוודאי נצטרך בדחיפות יום אחד.

רק כשפסח נראה באופק, אנחנו מבינים כמה בצקים, קמח ומאפים (וגם קרקים, פסטות ועוגיות) קנינו במהלך השנה כדי לא להתקע בלי… אם גם אתם כמונו, המתכונים הבאים של קרין יעזרו לכם לחסל את המלאי בזריזות ובכיף.

בצק פילו

עוגיות הפתק הסודי

מתוך הספר “אפייה זה משחק ילדים”. לחובבי ההגרלות שביניכם: במסגרת ההכנות לפסח אפשר לרשום על כל פתק משימת נקיון אחת ובסוף לתת לכל אחד מבני הבית לשלוף עוגיה…

בצק עלים

בורקס מתוק פתוח - מאפים מהירים, שמכינים מחבילת בצק עלים ומהפירות שיש במקרר.

אוזני פיל עם טחינה וסילאן - עוגיות ענק מגולגלות עם מילוי בטעם חלבה.

מלאווח קפוא

קרואסון קשקבל מבצק מלאווח - פשוט ומהיר במיוחד. מפשירים 5 דקות, חותכים משולשים ומפזרים גבינה, מגלגלים ואופים.

קרואסונים, רוגלך, לחם וחלה

ברד פודינג - פסח כבר מעבר לפינה, ועדיין יש בבית קרואסונים או רוגלך, שחבל לזרוק? הפכו את כולם למאפה טרי אחד (גם פרוסות חלה ולחם יתקבלו בברכה).

קילו קמח ושקית שמרים

פוקאצ’ה - מאותו בצק אפשר להכין גם פוקאצ’ה ענקית, עבה או דקה, עם שמן זית, מלח גס ותבלינים.

פיצה דובדבנים - הגרסה המתוקה לפיצה. מאפה בריוש עם דובדבנים (שאפשר להחליף גם בתותים או בפרוסות נקטרינות), שקדים ופירורים פריכים.

לחם ללא שמרים - סיימתם את השמרים ונשאר לכם עוד קמח? עוד מתכון עם אינספור גיוונים אפשריים.

בורקיטס חציל ובולגרית - מאפה פיקנטי, ממולא בסלט חצילים (מקופסה), בולגרית וקשקבל.

ספגטי

עוגת ספגטי - גרסא עכשווית (שגם ילדים ייהנו להכין ולאכול) לקוגל של פעם.