כל מה שרציתם לדעת על ג’לי

טוב, אנחנו כבר יכולים לדמיין את התגובות הנזעמות… ג’לי? הדבר הרוטט והסופר-צבעוני הזה, שמכינים מאבקה? מה, נגמרו המתכונים האמיתיים?

ובכן, נגיד את זה כבר בהתחלה - הכתבה הזו לא מיועדת למי שמחפש כרגע פרוייקט פטיסרי מאתגר, מהסוג שיימלא לו את היום- יומיים-שבוע הקרובים. מתכונים מורכבים כאלה אפשר למצוא במקומות אחרים. בין השאר, בפרק המיוחד בספר “סודות מתוקים 2” (שבו הוראות מפורטות להכנה של קרואסון מא’ ועד ת’, מתכוני “מקרונים” ועוד). גם בספר הבא, בלי נדר, עוד יופיעו כמה פרוייקטים חדשים.

אבל עם בוא החום הגדול- ובעיקר עם בוא החופש הגדול- מתוקים קלילים שאפשר להכין “עם” ו”ל”ילדים תופסים מקום חשוב אצלנו במטבח. וזה בדיוק הזמן להעריך מחדש את ידידנו הג’לי.

אז למה ג’לי?

• כי זה קינוח אינסטנט, מהיר מאוד. וכאמור, “מתכון לעצלנים”הוא לא תמיד דבר רע…
• כי לא צריך להפעיל לכבודו תנור, מיקסר או מעבד מזון- אלא רק קומקום (מתאים להפעלות של ילדים גם במקומות שבהם אין מטבח מצוייד).
• כי יחסית לקינוחים אחרים הוא דל בקלוריות, ושומן אין בו בכלל (לסובלים מסכרת- בסופרים יש היום גם ג’לי ללא סוכר).
• כי באופן מפתיע, בג’לי הפירות הקנוי אין בדרך כלל ג’לטין אמיתי, אלא רק מקרישים צמחיים. יתרון גם לנמנעים ממוצרים מהחי אבל גם לאלה שתהליך הפקת הג’לטין מרתיע אותם.

איזה ג’לי לבחור?

בעקרון מה שמתחשק, לפי הטעם והצבע. כן כדאי להציץ במרכיבים על האריזה כדי לברר אם צבעי המאכל הם טבעיים (מה שעדיף, כמובן). כדי להכין ג’לי בכמה שכבות קונים יותר מצבע אחד- ורצוי ללכת על צבעים מובחנים זה מזה (אננס ותות יצרו ניגוד צבעוני בולט יותר מאשר תות ודובדבן, למשל).

איך מכינים?

מערבבים מים רותחים עם אבקה קנויה לפי ההוראות על האריזה, רצוי בעזרת מטרפה ידנית. אם רוצים ג’לי סמיך יותר (למשל, אם מתכוונים ליצור ממנו צורות) משתמשים בקצת פחות מים ממה שמצויין בהוראות.
אם משתמשים בג’לי כדי לכסות עוגה או קינוח קרים, כדאי להקפיא מעט את הקינוח לפני כן- וגם לחכות טיפה (עד 5 דקות) בין הכנת את הג’לי למזיגה שלו אותו על העוגה. הג”לי בשלב הזה יהיה פחות לוהט, אבל עדייין לא סמיך ויציב מדי לכיסוי המלית.

תראו ילדים, קסם!

אל תפספסו את השינוי המפתיע בצבע האבקה. אם אתם מלווים ילדים שמכינים ג’לי בפעם הראשונה, תנו להם לנחש איזה צבע יהיה לאבקה שבאריזה עוד לפני שתפתחו אותה (אתם בעצמכם זכרתם שהיא לבנה או כמעט לבנה?) ולהנות מהמהפך שחל בה עם הוספת המים. עם ילדים גדולים יותר אפשר להזכיר בהזדמנות הזו את המושג “ריאקציה כימית” ולהסביר קצת על שינוי תכונות בתערובות (ואם לא באמת זוכרים משהו מהתיכון, אפשר תמיד להגיד “זה קטע של כימיה, חמוד, אתה יכול למצוא על זה הרבה מידע מעניין בויקיפדיה”.).